צ'רלי ואני נסענו בכביש לפני כמה ימים ... כשנתקלנו בכמה חרקים. לא סתם חרדות.
תוכלו לקרוא על כך עוד כאן, אבל כפי שהסברתי לפני כמה שבועות, מרלבורו מן ואני קיימנו תחרות ריצה על חדר האמבטיה של מי (הבנות ')
הנה משהו שפייג ', בתי בת ה -15, עושה: שולחת לי תמונות שהיא מצלמת עם הטלפון הנייד שלה.
זה לא הבית שלנו. בדיוק בילינו את הקיץ בהשבתת בניין גדול בחווה שלנו, ולפני כמה לילות שרפנו את כל השרידים.
פייג התאפרה בלילה השני. היא באמת מתעניינת באיפור, ודי טוב בזה.
פרסמתי את התמונות האלה באינסטגרם בסוף השבוע, אבל כל כך אוהבת אותן שרציתי לשתף אותן גם כאן.
הכומר ריאן הוא באמת רק ריאן, אבל הוא גם שר בכנסייה בסינסינטי.
אני עושה צ'ק-אין עם עדכון קצר מהערבה הפתוחה. למחשב הנייד שלי נותרה סוללה של 2% ומכשיר האינטרנט האלחוטי שלי כמעט גם כן.
לחיים במדינה יש חסרונות. ובכן, תן לי לגבות.
חמותי הנפלאה מארגנת מחנאות גדולות לכל בני הדודים של דראמונד, והקמפינג השנה התקיים בסוף השבוע.
(צילום: אמנדה צ'פמן הנהדרת.) לאחר שההתרגשות בחתונה המלכותית החלה לדעוך בסוף השבוע, מציאות ההרס בדרום
היה לנו כל כך כיף בסוף השבוע. קישטנו עוגיות.
כל מי שכותב ספר בישול עושה זאת, נכון? הו טוב.
זה ללא הפסקה, אנשים. לא ... דדגום ... עצור.
איזו תקופה יפה לשמי אוקלהומה!
היום, לאורך כל היום, אפרסם חוויות של הכלבים השונים בחווה שלנו.
חלק מהכיף של לשבת בצד ולראות את כולם עובדים בקר הוא להתבונן בשלל ההבעות שמקשטות את פניהם
העניין בסיור ספרים - ובכן, יש כל כך הרבה דברים בסיור ספרים; זה רק דבר אחד - זה שאתה באמת לא אוכל כל כך הרבה.
אני לא רוצה להיות משויך בשום צורה לתפקודי מעיים תחתונים (קרא: מעיים).
עליתי על צ'ארלי ועל החתלתול החדש במשרד הווטרינר המקומי שלנו בזמן שמרלבורו מן ואני נסענו לניו יורק בשבוע שעבר.