פסוקי תנ'ך מעודדים על מעשר ומנחות

Motivating Bible Verses About Tithing

מעשר הוא מושג פופולרי שנמצא בדתות רבות. מעשר הוא חלק עשירית מההכנסה שלך, המשולם כתרומה לכנסייה מקומית .

מכיוון שמנהג המעשר הוא אחד מאבני היסוד של הנצרות, נוצרים רבים נוהגים בו. מעשר נהוג גם על ידי יהודים.

מעשר היא גישה אחת לאהבת אלוהים - לכבד אותו כספק שלך ולעזור לך לזכור שכל העושר שלך שייך לו. אלוהים הוא הנדיב.

אלוהים הוא הבעלים של כל החפצים שלנו ולכן אינו זקוק למעשרות שלנו. מעשר ומנחה נועדו להעשרה שלנו. כאשר אנו נותנים 10% מהרווחים שלנו לכנסייה, זה דוחף אותנו לחשוב על רווחתם של האחרים בקהילה.

מעשרות משלם עבור אחזקת הכנסייה, פרנסת הכמרים ופעילויות רווחה כלליות ודתיות.

פסוקי תנ'ך מעודדים על מעשר ומנחות

פסוקי התנ'ך על מעשר

הנה כמה מפסוקי התנ'ך המניעים על מעשר ומנחות.

דברים י'ד כ'ב

שימו על צד אחד עשירית מכל גידול זרעכם, המופק משנה לשנה.

דברים י'ד 28-29

בתום כל שלוש שנים קח עשירית מכל תבואתך לשנה ההיא ותחסנה בתוך חומותיך: והלוי כי אין לו חלק ונחלה בארץ, והאיש מארץ זרה. , והילד שאין לו אב, והאלמנה הגרים בקרבך, תבוא ולקחת אוכל ותספיק; וְכֵן תִּהְיֶה עֲלֵיכֶם בְּרָכָה ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.

בראשית י'ד 19-20

וברכתו, אמר, יהי ברכת ה' עליון בורא שמים וארץ על אברם: ויהי הלל אל עליון אשר נתן בידך את אשר נגדך. אז נתן לו אברם עשירית מכל הסחורה שלקח.

שמות ל'ה ה'

קח מקרבך מנחה לה'; כל מי שיש לו דחף בלבו, יתן את מנחתו לה'; זהב וכסף ופליז.

שמות ל'ה:22

באו, גברים ונשים, כל המוכנים לתת, ונתנו סיכות וטבעות אף וטבעות אצבעות וקישוטי צוואר, הכל מזהב; כולם נתנו מנחת זהב לה'.

בראשית כ'ח 20-22

וַיִּשְׁבַּע יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים בְּדַרְעִי וַיִּתֵּן לִי מִכֹּל וּבְגָדִים לִבְשִׁיבָה וְאִשָּׁב בַּשָּׁלוֹם אֶת בֵּית אָבִי. יהוה להיות לי לאל, והאבן הזאת אשר שמתי לעמוד תהיה בית ה', ומכל אשר תתן לי, אתן לך עשירית.

קרא עוד: פסוקי תנ'ך בעלי משמעות על ידידות

שמות 36:3–6

העם המשיך להביא מנחות מרצון חופשי בוקר אחר בוקר. אז עזבו כל בעלי המלאכה אשר עשו את כל המלאכה בקודש ממלאכתם ואמרו למשה: העם מביא יותר ממספיק לעשות את המלאכה שציווה יהוה לעשות. ואז משה נתן פקודה...אין איש או אישה להעלות דבר אחר כמנחה לקודש. וכך נמנעו האנשים מלהביא עוד.

מספרים 18:21

ולבני לוי נתתי לנחלתם את כל העשיריות שבישראל כתשלום על מלאכתם, מלאכת אוהל מועד.

מספרים 18:26

אָמְרוּ אֶל הַלּוֹיִם כְּשֶׁתִּקְחוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֶשְׂרִים אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם לָכֶם לְנַחֲלָתֶם, אֶת-הַעֲשִׂירִית מִן הָעֶשְׂרוֹת הַהוּא, לְהִקְרִיב אֶת-הַמִּנְחָה לִפְנֵי יְהוָה.

ויקרא כ'ז 30-34

וְכָל עֶשְׂרִית אֶת הָאָרֶץ, מִזֶּרַע הַנִּטְלַע, וּמִפְרִי הָעֵצִים, קָדוֹשׁ לַיהוָה. ואם יש לאדם רצון להחזיר חלק מהעשירי אשר נתן, יתן עוד חמישית. ועשירי מהבקר ומהצאן, כל אשר ילך מתחת למטה העריך, קדוש לה'. אסור לו לבצע חיפוש כדי לראות אם זה טוב או רע, או לעשות בו שינויים כלשהם; וְאִם יַחְלִיף בָּהּ בְּאַחֵר, יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם קְדוֹשִׁים; הוא לא יחזיר אותם שוב. אלו הפקודות אשר נתן ה' למשה לבני ישראל בהר סיני.

דברים יב ה'-ו'

וְהָיָה לְבָבְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִסְתַּר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׁבְטֵיכֶם, לָשִׁיב שְׁמוֹ שָׁם; ושם תקחו את שריפתכם ואת שאר המנחות ואת העשירי מרכושכם ואת המנחות להעלות לה' ואת מנחתי השבועותיכם ואת אלו אשר אתם נותנים בחופשיות. לבבות, והולדות הראשונות, בבקרך ובבקרך;

דברים ח, יח

תזכרו את ה' אלוקיכם כי הוא נותן לכם כח להרוויח ממון למען יאמן את בריתו אשר נשבע לאבותיכם, כמו היום הזה.

דברים טז, י

אז תקיים את חג השבועות לה' אלוקיך במס מנחה מידך אשר תתן כאשר יברך ה' אלוקיך.

דברים טז:16–17

שלוש פעמים בשנה יופיעו כל זכרך לפני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר: בחג המצות, בחג השבועות ובחג הסוכות. לא יופיעו לפני ה' בידיים ריקות. כל אדם יתן כפי יכולתו, על פי ברכת ה' אלוהיך אשר נתן לך.

חגי א' ד'

האם זה הזמן עבורכם בעצמכם לגור בבתי הפאנל שלכם, בעוד הבית (של אלוהים) נשאר חורבה?

חגי א 5–8

חשבו היטב על דרכיכם. שתלתם הרבה, אבל קצרתם מעט. אתה אוכל, אבל אף פעם לא מספיק. אתה שותה, אבל אף פעם לא מתמלא. אתה לובש בגדים, אבל לא חם לך. אתה מרוויח שכר, רק כדי לשים אותם בארנק עם חורים. כך אומר ה' אלקיך: שים לב לדרכיך... בנה את ביתי... למען יהנה ממנו ואכבד.

חגי א 9–11

ציפית להרבה, אבל תראה, התברר שזה היה מעט. מה שהבאת הביתה, נשפתי. למה? נאמר ה' אלוקים. בגלל הבית שלי שנשאר חורבה בזמן שכל אחד מכם עסוק בבית שלו. לכן, בגללך עצרו השמים את הטל שלהם ואת הארץ תבואה. קראתי לבצורת בשדות ובהרים, על התבואה, היין החדש, השמן וכל מה שהאדמה תייצר, על בני אדם ועל בהמה ועל עמל ידיכם.

חגי א 1–11

בשנה השנייה לדריוש המלך, בחודש השישי, בראשון לחודש, דבר ה' ביד חגי הנביא אל זרובבל בן שאלתיאל מושל יהודה ואל יהושע הקדוש. בן יהוצדק הכהן הגדול: כה אמר ה' צבאות: האנשים האלה אומרים טרם הגיעה העת לבנות מחדש את בית ה'. וַיָּבֹא דְבַר יְהוָה בְּיַד חגי הנביא: האם עת אתם לשבת בבתיכם המצופים, בעוד הבית הזה חורבה? עַתָּה, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: שִׁירוּ דְרָכֶיךָ. זרעתם הרבה, וקצרתם מעט. אתה אוכל, אבל אף פעם אין לך מספיק; אתה שותה, אבל אף פעם לא מתמלא. אתם מתלבשים, אבל אף אחד לא חם. ומי שמשתכר שכר עושה זאת כדי להכניסם לשקית עם חורים. כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: שִׁירוּ דְרָכֶיךָ. עלו אל הגבעות והביאו עצים ובנו את הבית למען יהנה ממנו ונתפאר, נאום ה'. חיפשת הרבה, והנה זה הגיע למעט. וכשהבאת אותו הביתה, העפתי אותו. למה? אומר ה' צבאות. בגלל הבית שלי שרוע בהריסות, בזמן שכל אחד מכם עסוק בבית שלו. לפיכך עצרו השמים מעליך את הטל, והארץ עצרה את תוצרתה. וקראתי לבצורת על הארץ ועל הגבעות, על התבואה, היין החדש, השמן, על מה שמוציאה האדמה, על האדם ועל הבהמה ועל כל עמלם.

קרא עוד: פסוקי תנ'ך מעוררי השראה על קללות וקללות

ג'ון 3:16

כי כל כך אהב אלוהים את העולם שהוא נתן את בנו האחד והיחיד, כדי שכל המאמין בו לא יאבד אלא יזכה לחיי נצח.

דברי הימים א' כ'ט:2–3

ודאגתי לבית אלהי ככל יכולתי, את הזהב לדברי הזהב, את הכסף לדברי הכסף, ואת הנחושת לדברי הנחושת, את הברזל לדברי הברזל. , ועצים לענייני עץ, מלבד כמויות גדולות של אוניקס ואבנים לשיפוע, אנטימון, אבנים צבעוניות, כל מיני אבנים יקרות ושיש. ועוד, בנוסף לכל מה שדאגתי לבית הקדוש, יש לי אוצר משלי מזהב וכסף, ובגלל מסירותי לבית אלוקי אני נותן אותו לבית אלוקי.

דברי הימים א' כ'ט:5–8

(אמר דוד המלך למנהיגים) מי מוכן להתקדש היום לה'? ואז מנהיגי משפחות, קצינים, מפקדי אלפים ומפקדי מאות... והפקידים נתנו ברצון. הם נתנו לעבודה על היכל אלוהים זהב, כסף, נחושת וברזל. כל אשר לו אבנים יקרות נתן אותם לאוצר היכל ה'.

דברי הימים א' כ'ט:9–12

אז שמחו העם כי נתנו ברצון, כי בלב שלם הם הקריבו חינם לה'. גם דוד המלך שמח מאוד. לכן בירך דוד את ה' בפני כל העדה. ויאמר דוד: ברוך אתה ה' אלוהי ישראל אבינו לעולם ועד. שלך, ה', היא הגדולה והעוצמה והתהילה והניצחון וההדר, כי כל אשר בשמים ובארץ הוא שלך. שלך היא המלכות ה', ואתה מרומם כראש מכולם. גם עושר וגם כבוד באים ממך, ואתה שולט על הכל. בידך כוח ועוצמה, ובידך להגדיל ולתת כח לכולם.

דברי הימים ב' 31:12

אנשי אלוהים הביאו בנאמנות את התרומות, המעשרות והמתנות המוקדשות.

דברי הימים ב' ל'א 4-5

בנוסף, הוא נתן פקודה לבני ירושלים לתת לכהנים וללויים את החלק שהיה להם בזכות, כדי שיהיו חזקים בשמירת תורת ה'. ובהתפרסם הצו, מיד נתנו בני ישראל בכמויות גדולות, את בכורות תבואתם ויין ושמן ודבש ותבואת שדותיהם; והם לקחו חלק עשירי מהכל, חנות גדולה.

נחמיה י' 35-37

ולקחת את-בכורי ארצנו ואת-בכורות כל-עץ, שנה-שנה, אל-בית ה'; וכן ראשוני בנינו ומבהמתנו, ככתוב בתורה, והכבשים הראשונים לבקרנו וצאנו, אשר יקחו אל בית אלוהינו, אל הכהנים אשר. עבדים בבית אלוהינו: וכי ניקח את ראשונית סעודתנו ואת מנחתנו ואת פרי כל עץ, ויין ושמן, לכהנים, לחדרי בית. האל שלנו; ועשירית מתוצרת ארצנו ללויים; כי הם, הלויים, לוקחים עשירית בכל ערי ארצנו החרושה.

נחמיה יב:43–44

(עם אלוהים) הקריבו קורבנות גדולים, שמחו כי אלוהים נתן להם שמחה גדולה. גם הנשים והילדים שמחו. קול השמחה... ניתן היה לשמוע רחוק. גברים מונו להיות אחראים על המחסנים עבור התרומות, הביכורים והמעשרות.

נחמיה יג:11–12

אז התעמתתי עם הפקידים ואמרתי, למה בית ה' עזוב? ואספתי אותם והנחתי אותם בתחנותיהם. אז הביא כל יהודה את מעשר התבואה, היין והשמן אל המחסנים.

משלי ג:9-10

תנו כבוד לה' בעושרכם ובבכורות כל תבואתכם: ויהיו מחסניכם מלאים תבואה וכליכם ישפכו יין חדש.

משלי יא:24–25

אדם יכול לתת בחינם, ועדיין יגדל עושרו; ואחר יכול להתאפק יותר ממה שנכון, אבל רק בא כדי להיות נזקק.

משלי יח:9

רפיון במלאכתו אח למחריב.

משלי כ'ח:22

קמצן ממהר אחרי עושר ואינו יודע שיבוא עליו העוני.

משלי כ'ח:27

מי שנותן לעני לא ירצה, אבל המסתיר עיניו יקבל רבים.

אישה חלוצה סוכר חום עוגיות שיבולת שועל

תהילים כ'ז:4

דבר אחד אני מבקש מה', רק את זה אני מבקש: לשבת בבית ה' כל ימי חיי, להביט ביופיו של ה' ולחפשו בהיכלו.

הרומים ט'ו:13

יהי רצון שאלוהים התקווה ימלא אתכם בכל שמחה ושלווה כשאתם בוטחים בו, כדי שתשפכו בתקווה בכוחה של רוח הקודש.

עמוס ד' ד'-ה'

בוא לבית-אל ועשה רע; לגלגל, הגדלת מספר חטאייך; בוא במנחותיכם בכל בוקר ובעשיריכם כל שלושה ימים: ישרפו את המחמצת כמנחת תהילה, תנו בשורה על מנחתיכם בפומבי; כי זה מוצא חן בעיניכם, בני ישראל, אומר ה' ד.

מלאכי א 6–7

בן מכבד את אביו, עבד מכבד את אדוניו. אני אביך ומסטרך, אך אינך מכבד אותי ... אתה מתעב את שמי. Who? לָנוּ? אתה אומר. מתי אי פעם בזנו לשמך? כאשר אתה מקריב זבחים מזוהמים על מזבחי. קורבנות מזוהמים? מתי אי פעם עשינו דבר כזה? בכל פעם שאתה אומר, 'אל תטרח להביא משהו בעל ערך רב להציע לאלוהים!'

מלאכי א 8–10

(השרים של אלוהים אומרים לאנשים) 'בהמות צולעות מותר להקריב על מזבח ה' - כן, אפילו חולים ועיוורים.' ואתה טוען שזה לא רע? נסה זאת על המושל שלך מתישהו - תן לו מתנות כאלה - וראה כמה הוא מרוצה!

מלאכי א' יא

שמי יכבד...מהבוקר עד הלילה. בכל רחבי העולם אנשים יציעו... מנחות טהורות לכבוד שמי. כִּי יִהְיֶה שְׁמִי גָּדוֹל בַּגּוֹיִם, נְאֻם ה' אֱלֹקִים.

מלאכי א 12–13

מזבח אלוהים אינו חשוב ומעודד אנשים להביא חיות זולות וחולות להציע לאלוהים. אתה אומר, 'אוי, זה קשה מדי לשרת את ה' ולעשות מה שהוא מבקש.' ואתה מעקם את האף כלפי הכללים שהוא נתן לך לציית להם. חושב על זה! חיות גנובות, צולעים וחולים - כמנחות לאלוהים! האם עלי לקבל הצעות כאלה? שואל ה'.

מלאכי א' 14

ארור האיש המבטיח איל משובח מצאנו ומחליף חולה להקריב לה'. כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אֲנִי, נְאֻם ה' אֱלֹהִים, וּמִכְרִיס אֶת שְׁמִי בַּעַמִּי הָעוֹלָם.

מלאכי ג 8-9

האם אדם ימנע מאלוהים את מה שנכון? אבל שמרת את מה ששייך לי. אבל אתה אומר, מה שמרנו ממך? עשיריות ומנחות. אתה מקולל בקללה; כִּי שַׁרְתָּ מִמֶּנִּי אֶת אֲשֶׁר לִי, וְכָל הַגּוֹי הַזֶּה.

מלאכי ג 10-12

יבואו עשיריותיכם אל המחסן כדי שיהיה אוכל בביתי, ותנסו אותי בכך, אמר ה' צבאות, וראה אם ​​לא אפתח חלונות שמים ושולח למטה. כזו ברכה עליך שאין מקום לזה. וּמִשְׁנַתְךָ אֶחָד אֶת-הַאֲרָבָה מִלִּבְזֹּל פְּרִי אֶת-אֶרֶץֶךָ; ופרי גפנך לא יפול על השדה לפני זמנו, נאום ה' צבאות, ותקרא לך שמח בכל הגויים: כי לארץ תענוג תהיו, נאום ה' צבאות.

מתי ו':1-4

תיזהר לא לעשות את מעשיך הטובים לפני בני אדם, להיראות להם; או שלא יהיה לך שכר מאביך שבשמים. כאשר אז אתה נותן כסף לעניים, אל תשמיע על כך רעש, כפי שעושים בעלי לב שקר בבתי הכנסת וברחובות, כדי שתהיה להם תהילה מבני אדם. באמת, אני אומר לכם, יש להם שכר. אבל כאשר אתה נותן כסף, אל תראה ידך השמאלית מה עושה ידך: למען תהיה נתינתך בסתר; ואביך הרואה בסתר, יתן לך גמולך.

מתי כ'ג:23

קללה עליכם, סופרים ופרושים, שקרים! כי אתה גורם לבני אדם לתת עשירית מכל מיני צמחים בעלי ריח מתוק, אבל אתה לא מתחשב בדברים היותר חשובים של התורה, צדקה ורחמים ואמונה; אבל נכון לך לעשות את אלה, ולא לתת לאחרים להתבטל.

מתי ו':19–21

אל תאסרו לעצמכם אוצרות על פני האדמה, היכן שהעש והחלודה הורסים ושם גנבים פורצים וגונבים, אלא אסרו לעצמכם אוצרות בשמים, שם לא עש ולא חלודה הורסים ושם לא פורצים גנבים וגונבים. . כי איפה האוצר שלך, שם גם הלב שלך יהיה.

מתי ו':26–33

הבט בציפורי השמים: הם לא זורעים ולא קוצרים ולא אוספים ברפתות, ובכל זאת אביך שבשמים מאכיל אותם. האם אתה לא שווה יותר מהם? ומי מכם בהיותו חרד יכול להוסיף שעה אחת לתוחלת חייו? ולמה אתה חרד מלבוש? ראה את חבצלות השדה, איך הן צומחות: הן לא עמלות ולא מסובבות, אבל אני אומר לך, אפילו שלמה בכל כבודו לא היה ערוך כאחד מאלה. אבל אם כך ילביש הקב'ה את עשב השדה, שהיום חי ומחר מושלך לתנור, האם לא ילביש אותך הרבה יותר, הקטן? לכן אל תדאגו לאמר 'מה נאכל' או 'מה נשתה' או 'מה נלבש' כי הגויים מבקשים את כל הדברים הללו, ואביך שבשמים יודע שאתה צריך את כולם. . אך בקש תחילה את מלכות ה' ואת צדקתו, וכל הדברים הללו יתווספו לך.

מרקוס יב:41-44

וַיִּתְיַשֵּׁב אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁמְרוּ הַכֶּסֶף, וַיַּרְא אֶת-הָעִם אֶת-כֶּסֶף אֶת-הַמִּסְפָּרִים, וּמִסְפָּר אֲשֶׁר-הָיָה הוֹשִׂים רַב. ותבוא אלמנה ענייה, ותכניס שני חלקי כסף קטנים, שעושים פרנסה. ויגרום לתלמידיו לבוא אליו, ואמר להם, באמת אני אומר לכם, האלמנה הענייה הזאת השכיבה יותר מכל המשקיעים כסף בתיבה: כי כולם הכניסו משהו ממה שלא היה להם. צורך ב; אֲבָל מִצֹרֶךְ הִיא הִשְׁתִּימָה אֶת כָּל שֶׁהָיָה לָהּ, וְאֶת כָּל חַיָּיהּ.

מתי כ'ה:35–40

הייתי רעב ואתה נתת לי משהו לאכול, הייתי צמא ונתת לי משהו לשתות, הייתי זר והזמנת אותי להיכנס, הייתי צריך בגדים והלבשת אותי, הייתי חולה ושמרת עלי, אני. היה בכלא ובאת לבקר אותי.' ואז יענו לו הצדיקים, 'אדוני, מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך, או צמא ונתן לך משהו לשתות?'... יענה המלך, 'אני אומר אתה האמת, כל מה שעשית למען אחד מהפחות מבין האחים האלה שלי, עשית בשבילי .

לוקס ו':38

תן, ויינתן לך; מידה טובה, מעוכים, מלאים ודורשים, יתנו לך. כי באותה מידה שאתה נותן, שוב ינתן לך.

לוקס 11:42

אבל קללה עליכם, פרושים! כי אתה גורם לבני אדם לתת עשירית מכל סוג צמח, ואל תחשוב על זכות ואהבת אלוהים; אבל נכון לך לעשות את הדברים האלה, ולא לתת לאחרים להתבטל.

לוקס י'ח:9-14

ועשה את הסיפור הזה לכמה אנשים שהיו בטוחים שהם טובים, ודעתם נמוכה על אחרים: שני אנשים עלו לבית המקדש לתפילה; האחד פרוש והשני חקלאי מיסים. הפרוש, שנכנס לתפקידו, אמר לעצמו את המילים הללו: אלוהים, אני משבח אותך כי איני כשאר האנשים, הנוטלים יותר מזכותם, שהם עושי-רשעים, שאינם נאמנים לנשותיהם, או אפילו. כמו חקלאי המסים הזה. פעמיים בשבוע אני הולך בלי אוכל; אני נותן עשירית מכל מה שיש לי. משק המס, לעומת זאת, מתרחק, ולא נשא אפילו עיניו לשמים, עשה סימני צער ואמר, אלוהים, רחם עלי, חוטא. אני אומר לכם, האיש הזה חזר לביתו באישורו של אלוהים, ולא השני: כי כל המעלה את עצמו ישפיל ומי שישפיל את עצמו ישפיל.

לוקס 18:22–25

כאשר ישוע שמע זאת, הוא אמר לשליט הצעיר העשיר, עדיין חסר לך דבר אחד. תמכור כל מה שיש לך ותן לעניים, ויהיה לך אוצר בשמים. אז בוא, עקוב אחרי. כששמע זאת, הוא נעשה עצוב מאוד, כי הוא היה איש עשיר. ישוע הביט בו ואמר, כמה קשה לעשירים להיכנס למלכות אלוהים! אכן, קל יותר לגמל לעבור בעין מחט מאשר לעשיר להיכנס למלכות ה'.

א' לקורינתים ט'ז: 2

ביום הראשון של השבוע, תן כל אחד מכם לשים על ידו בחנות, במידה שהצליח בעסקים, כדי שלא יהיה צורך לגייס כסף בבואי.

קורינתיים ב' ח: 2-3

איך בזמן שהם עברו כל מיני צרות, והיו בצורך הגדול ביותר, הם זכו לשמחה גדולה יותר ביכולתם לתת בחופשיות לצרכים של אחרים. כי אני נותן להם עדות, כי כפי שהם יכלו, ואף יותר ממה שהם יכלו, הם נתנו מתוך דחף לבם.

טימותיאוס א' ו':6-8

אבל אמונה אמיתית, עם שלוות נפש, היא תועלת גדולה: כי באנו לעולם בלא כלום, ואין אנו יכולים להוציא כלום; אבל אם יש לנו אוכל וגג עלינו, זה יספיק.

טימותיאוס א' ו':9

אנשים שרוצים להתעשר נופלים לפיתוי ולפח ולהרבה רצונות מטופשים ומזיקים שמטילים בני אדם לחורבן ולחורבן.

טימותיאוס א' ו':17–19

ציווה את העשירים בעולם הנוכחי הזה לא להתנשא ולא לתת תקוות בעושר, שהוא כל כך לא ודאי, אלא להעמיד את תקוותם באלוהים, המספק לנו בשפע הכל להנאתנו. ציווה אותם לעשות טוב, להיות עשירים במעשים טובים, ולהיות נדיבים ומוכנים לחלוק. כך הם יאסרו לעצמם אוצר כבסיס איתן לעידן הקרוב, כדי שיוכלו להחזיק את החיים שהם באמת החיים.

העברים ז':1-2

על זה מלכיצדק מלך סאלם כהן אל עליון אשר נתן לאברהם את ברכתו, פגש אותו בשובו לאחר מיתת המלכים, ונתן לו אברהם עשירית מכל אשר לו. שנקרא תחילה מלך הצדק, ואחר כך בנוסף, מלך סאלם, כלומר מלך השלום;

העברים יג:5

שמור על חייך נקיים מאהבת כסף, והסתפק במה שיש לך, כי הוא אמר, לעולם לא אעזוב אותך ולא אעזוב אותך.

מתי מעשר?

אין כלל קבוע לגבי מתי להציע מעשר. אם אתה הולך לכנסייה כל יום ראשון אז אתה יכול לתת מעשר בזמן הזה.

אתה יכול לתת 10% כל חודש או כל שנה. אבל ה הדרך הטובה ביותר הוא לתת את המעשר שלך בבואו כדי שיהיה לך אותו לתת.

כשתקבלו את המשכורת, ערכו תקציב מיד והקצו 10% למעשרות.

איפה מעשר?

בדרך כלל, יש לתת את המעשר לכנסייה המקומית. מעשרות ומנחות מחזקים את הכמרים ואת הכנסייה.

מה לתת?

אתה צריך לשלם 10% מההכנסה שלך. יש אנשים ששואלים אותי אם הם צריכים לשלם 10% על הכנסה לפני מס או אחרי מס.

התשובה שלי היא, 'זה לא משנה!'

מה שעלינו להבין בנוגע למעשר הוא שמדובר במתן חלק מההכנסה שלך למחיית הקהילה המקומית והכנסייה שלך. מעשר מעשיר את נשמתך.

מעשר אינו חובה. יש לתת את זה בחיוך ותודה שהאדון נתן לך את כל זה.

מקווה, אהבת את המאמר. כמו כן, בדוק פסוקים נוספים מהתנ'ך.